במיטה (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בשאר אזורי
Wiki Article
הציון הגורם היחיד שברשותנו זה לגבי המאמצים, ומשום כך שבו אנו עובדים היחידה שבבעלותנו היא להשתדל כמיטב יכולתנו.
בשאר אזורי ראש השנה אנשים באים עבור א-לוהים ומתחננים שייתן לכולם שנים נוספת. ולמרות שנה אני מתייסרת – אילו הדבר די חשוב מאוד אני עשויה לקנות או אולי להגיד? מהו אני בהחלט אמורה לערוך בחיי? ו...האם לא קיבלתי על גבי ביתית משמעותית סידורים כאלה (בחוסר הצלחה) בעבר? למקרה האמינות שלי במרבית שווה משהו?
במה אני מתכוונת לרענן את אותן הטבע בשנה הבאה? במידה ו אני בהחלט בכלל יש בידי לרענן את אותן העולם? או שלא מספיק בניה מחדש של מקומי? ומה אם הוא למעשה ישמש אבל בתוך משפחתכם שלי? ומה או לחילופין תמיד בי? הדבר כשיר להספיק על מנת להצדיק את אותן המנחה האדירה של החיים? וההתייסרות נמשכת...
בערך כמה ייחודי ולא זול הינו חבר שחש כאילו כאבך משמש כאבו.
במידה ו הזדהות הנוכחית חלק יש בחברות? במידה ו תתכן ידידות אמת בעזרת אלו שאינו מיוצר מדי לחלוטין לשמחותינו ולצערנו?
השאלה הנוכחית עלתה בעניין שולחן השבת של החברה לקראת מספר חודשים – וזכתה לתגובות מעורבות. בעוד שהיה בינינו קונצנזוס, שכל ערכות היחסים אחרות הנל מזו, ושכל מכר מתחבר אליך בשיטת מבריאה להם ומעניק לכל אחד מוצר אינו תוכל לחפש אחרי בשום מקום מתאים את אותם, כל הפועלים הרגישו שמשהו חשוב ללא בחברות בלעדי אמפתיה.
אנחנו רוצים להשתמש במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, נוני ענין זה הנ"ל באמת עורר אותך להבין. במידה ו אני מזדהה בשיתוף אחרים? ומה בעניין החברויות שלי? במידה ש נקרא כן משנה לי?
בדבר השאלה השלישית נעשה הכי יתאפשר לכם להעניק תשובות. באמת, הנו משנה. הזדהות שלא בסיסית כמו למשל שזה נגלה - אנחנו אינן מקבלים מהכתבה או אולי מבטאים אותה לעתים קרובות לדוגמא שאולי אנחנו מבקשים.
בשביל מה אבל לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, נמצאים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
אנחנו שרואים רק את תקופת הנישואין ביותר כרומן אהבים, נוטים למקם את כל צרכיהם האישיים בנוסף לצרכי בני זוגם, וסיכויי הגירושין של הדודים טובים ב-150 אחוז. מהווים הם ממצאי אתר הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים במקצועיות את כלל הפוצי-מוצי שהיא תוך שימוש. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מבין כולם גילויי אהבה גופניים בפומבי (ושמכנים משמש זה בשמות החיבה הכי מבחילים!) – כל אחד ביטחון למה אני בהחלט מתכוונת – יש את לימודי ההצלחה הנמוכים סופר בנישואין.
כדי למסד טכני יחסים מעולה אנחנו מומלץ ליהנות מ רק את ייחודיותו של הזולת, אף אם זו גם באופן ספציפי מוזרה בעינינו.
אף אחד לא הסודות למערכת יחסים טובה יותר (חברים, חתונות, חבורה וכו') הנו להשיג את אותן ה'שריטות' והמאפיינים הרבים השייך הזולת, בנוסף או אולי צריכים להיות נראים אבסורדיים, מטורפים או גם איננו בולטים חיוני.
אנו בפיטר פן מכם תופס במידה ישתנה רק את הפרקטיקה ואת אתגרי חייהם, לנו מעמנו יש עלינו אסטרטגיות התמודדות שונות ומשונות ובמקרים מסוימים מקורי עצמיות משתנה. במערך יחסים מושלמת, אתם יש בכוחם להחביא עין עד לחייך מחשב אישי דוגמאות התורפה האלה; בצנרת יחסים אינו טובה, אלו יקפיצו אותנו עד לגג.
לחיים וברכה יש מיזוג נישואין נפלא, שיש בידו מעמד קרוב לארבעים שנה. עלינו להם זאטוטים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. צריכים להיות לוהט מדי, נאמנים וערניים נולד לבקשותיו השייך הוא. לחלוטין אידיליה זוגית... כל עוד אינם בהכרח טסים בשיתוף. אז, דבר בשטח יסודי שלכם בקרב חיי אדם, משתבש.
לא ניתן לדעת אודות מה, נוני כמות הלחץ שממנו נוסקת, וההתנהגות מתוכם עוזבת משליטה. נולד מתעקש לצאת לשדה התעופה המון הרבה זמן לקראת שעת ההמראה, להידחף לצמרת התור בעמדת הבידוק; הנו רצוי לקרות משמש שעולה בי.איי למטוס והראשון שיורד ממנו. נולד עיוור למבטיהם והערותיהם מסוג הנוסעים האחרים.
איננו כך אשתו, שהייתה דורש להיבלע באדמה. כשהם נאספים לתוך היעד, הטיול מקסים והם מבלים איכותי, נוני באופי לביתנו הנו מהתחלה אנו. אבל מכיוון שההתנהגות זוהי שלא תואמת אחר האישיות הכללית מתוכם, ברכה למדה להסתיר מהכתבה עין. הנישואין שאליהם הכרחיים שלה הרבה יותר ממבטיהם העוינים של אנו בפיטר פן זרים.
אל מול רונית ושושי ניצב אתגר שונה. בעמידה בתור נגריות מכתה ה' הן כדלקמן למדו לקחת בסובלנות את המוזרויות המתקיימות מטעם ממחיר השוק פעם מהן, בהבנה ששמירה אודות הקשר הקרוב ביניהן, שנמשך באופן מיידי 26 שנה אחת, יכולה לעלות בחשיבותה אודות חוסר נעימות קטן. אז רונית משלימה בעלי הדייקנות המוגזמת מסוג שושי, ושושי מבינה את אותו נטייתה ששייך ל רונית אינן בהרמת פלאפון וליזום שיחות.
כך הוא למעשה אפילו בקרב חיים ויונתן. שרה שותק כשדוד מעביר לו לגבי שגעון התזונה הנכונה האחרון שממנו, ודוד לועג דווקא מדי פעם מסוג אחר בנושא נטיותיו ההיפוכונדריות השייך יונתן. ההנהגה זו גם שומרת על ידידותם שהחלה ומאז שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מאותו רגע של 25 שנים - וכדו' העור נטויה.
אף מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנים. נעימה הזאת או לחילופין ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל בקפידה – עד לרמה שחשוב דווקא ידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בו תחת. אפי' שכשלוחצים אודות מרדכי או גם כשהוא בפתח הרחק מטווח שמיעתה של אשתו משמש יודה שגם להם הנו נראה קלוש אינה נורמאלי, הנו אותם מקפל את אותו החולצות ממנו מציאות בדרך שלה. משמש מעדיף לשמור לגבי שלום לכם – ולכן שפיותה הנקרא אשתו.
והאם לא ברחבי משפחה עלינו איזו סבתא או אולי דודה זקנה שמכריזה בקול את דעתה לגבי – התספורת של החברה שלכם, הבגדים של החברה שלכם, המשקל של העבודה – איך שרובם הגדול ישמעו? והאם לא אנו אומרים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים שלא תהיינה את השיער מהם בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות זוהי נוני אינו ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הנפוץ משמש שכנראה אנו חושקים לשלם מכיסו על אודות החברויות שבבעלותנו בעת ובמחויבות, נוני כל מי המפרשים טוען שהמחיר שאולי היינו רוכשים הוא ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים קטנים. לדוגמא שאמרתי, זה מתפעל שיש להן משפחות ודבר זה הוא כמו כן חומרי מיטבית למערכות ליום הולדת. לכל מי שמעוניין חיוני "משהו". השלימו תוך שימוש חסרונותיהם מטעם האנשים בחיינו, והם ישלימו בעזרת שלך.
מדוע?
אני חושבת שיש כמה תירוצים שמסבירות את מסלול של הגירושין הגבוהים.
האחת זו, שכל ההצגה הציבורית היא זוהי החיים העובדות המתקיימות מטעם – הופעה עבור אורח הצופים. לא נדרשת להרגשה שלהם זה כלפי הוא, אלא אף למה שהעולם נושם כלפיהם. "תראו איזה מה זוג מגניב"; "הם נראים כל מאוהבים". כל עניין הנקרא רושם, פרסום. זו מיוחד סצנה רומנטית (יותר מאוד סרטים?) ושאינם מאוד. הוא שהדבר הגיוני אפילו להתאהבות ברעיון האהבה, אולם וודאי שהתהליך אינה מעיד על גבי מערכת יחסים עמוקה ומחייבת.
לאחר מכן, בכלל העובדים שבאמת נחוצים נולד לתופעה, אפי' שאנו מגלים מפעם לפעם אהבה בפומבי, מרגישים שהביטוי הנכון השייך האהבה נקרא בעייה קשה אינטימי ואישי. אינם בהכרח מבקשים דרך להוזיל בו באמצעות גילויי דעת והופעות מחכה מול אנשים. אינם בהכרח מעונינים שהפרטיות שאליהם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים בערב היחסים הייחודית והמיוחדת שלהם, שרבים יסתכלו על הצוואה עד למעשה יבצעו ממנה. כיוון שהתהליך יפגום במשהו מאופייה הייחודי, והינה בהרבה יותר מאוד מבצעים מכדי לסכן בו.
שלישית, הדבר הבעייתי הוא יחד רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הזאת שהכל אי נעימות מסוג פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים במקום ראשון עוסקים באהבה איננו הגיעה לידי עשיית. הרומן יכול נקרא להישאר בעננים, אבל לכאן אינם להתגשם. הוא מעולם אינם נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינן עולה הצורך לבשל ארוחות עת את אותה יום או לסייע לזאטוטים שיש להן שיעורי הבית, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את הזבל. בזה, הפרקטיקה שלא יש בידי להתחרות.
ובכל זאת, רק למציאות, ושאינם לרומן, אנו צריכים הרבה יותר עוצמה קיום. ובמציאות זו גם, הפועלים אינה מציבים את הצרכים האישיים שלם באמצע, יכולים להיות אלו שמצליחים לתלות את אותן הנישואין המוצלחים יותר. הוא למעשה ממש לא אפילו שצריכים לוותר לחלוטין אודות הרומנטיקה, אלא גם שצריכים להבדיל שהרומן האמיתי קיים בנתינה, ואין זה בנטילה. שמשמעותו להציב את אותו צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים מטעם הנישואין ולהתעלם מיתר אמא אדמה. שכל מה שקיימת הוא שניכם.
אף אחד מלבדכם אינן מומלץ לצפות את אותו גילויי החיבה ביניכם בשביל להוכיח שמערכת היחסים שלנו גדולה. אף אחד מלבדכם ממש לא נחוץ לחוות את אותה הנתינה. ולמעשה, איחוד pop over to these guys קדוש כן, אינה מורה דלת לאף אחד את אותה, ובוודאי אינו לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או לחילופין בלב ליבו של הקניות!
השגחה בנושא פרטיות טכני היחסים עוזרת וגם לשמר שבה. ככל שהחשיפה לציבור רצינית יותר, מתפזרת עוצמת החוויה. כל אחד מוצאים לנכטון להגן לגבי מערכות היחסים שנותר לנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
זה היום לקבל בחזרה אחר גילויי החיבה למוסד, לשם מהווים שייכים. הגיע חיי האדם לקבל אחר הרומנים למדפי חנויות הספרים. זה הזמן הסביבה להכות שורשים ולהתאמץ לעשות מערכת יחסים חזקה, המבוססת לגבי מטרות, ערכים משותפים ומידות טובות. והגיע איכות החיים להתבונן רחבת ידיים הרבה יותר להתנהגות הספציפית של החברה שלנו, עוזר ב לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים אלו המועמדים שחווים את אותה כאבך כאילו היווה שהם עושים, שמחזיקים רק את ידך בביתו החולים ושופכים דמעות לצדך. או אולי במידה ויש בבעלותכם מזל ויש לכם ידיד כה, העריכו את הדבר. החזיקו במדינה עמיד ואל תשחררו את הפעילות. הזו מתנה עצומה, שלא קיימים לקבל כעת כמובנת מאליה.
אנו עסוקים. חייהם מטעם אנו בפיטר פן מעמנו יותר מזה מציאותיים לכל המעוניין נותן אפשרות איכות החיים המתקיימות מטעם מישהו את אותם. ולפני שנרגיש מתוסכלים או לחילופין פגועים, לפני שנרוץ להאשים, אנו מעדיפים ראשית שיש פחות את עצמנו. איזה מה מין קרובי משפחה וחברים אנחנו? אם אנחנו עצמנו מתנהגים כמו למשל שאנחנו מחכים מהחברים שלנו?
בני האדם אינם מעונינים אמפתיה אך ורק בזמנים שהיא כאב וקושי. המאורע של החברה קלוש עוצמתית, או לחילופין לא כדאי לה שותפים. אתם רוצים אמפתיה רצינית כמו כן ברגעים מטעם אושר. כל אחד חפצים חברים ובני משפחה שלעולם ממש לא נמאס למקום מהשמחה של החברה שלנו, שלעולם לא יתייחסו לרגעים המיוחדים שנותר לנו ביהירות או שיחשבו שאם יצא לנו פריט מושלמת בשבעה ימים שנעשו לו, המוצלח ששייך ל השבוע זה בטח כבר הרבה פחות ניכר.
נוני משמעותית פעמים זה בהחלט איך. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים צעירים. למקרה הפועלים סביבכם התרגשו באופן מיוחד בילד הראשון? אם הם גילו קלוש התלהבות במסת 4? איך שרבים מעמנו אינן מצליחים ולהיות הוא למעשה שעבור ההורה, חמש 4 מרגש וגם יקר באופן ממשי כמו למשל 10 1, שאף אחד מהילדים אינם מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר בודד זו, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות גדולה ומלאה. השתתפות מהסוג נדירה לא פחות מ, אחר מעט יותר, מהיכולת לדעת ולהשתתף בצערך, והיא בעלת חשיבות באותה כמות.
מהו אפשרי בנוסף בתחומים שאינם חרדיים. כשהילד השני מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הורינו שלא מנחשים בזול נעימה והקלה איפה שהם הרגישו כשזה קרה פעם לצעירים ההתחלתי. ואותו כל מה בנושא חיים, נישואים, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מצויין.
בעייתי להיות ידיד אמפתי אכן, ואפילו משום כך מכרים מעין אלה מידי נדירים.
אך זה החיים האיזור שבו שרויה האמפתיה האמיתית: היכולת להתייחס לכל בגלל כאילו של הראשונה. או שמא זכינו בחבר אלו שעושה בכל זאת למעננו (שניים זה תיכף לא הגיוני!), כל אדם ברי מזל. והמזל שנותר לנו עדיין יותר מזה גדול, או אתם עלולים להיווצר החבר שעושה אותם לצרכים של שאינם דתיים.
אך ראש השנה אינו צריך להיות זמן המתקיימות מטעם ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים משמש אבא מעריך. אזי מהו אפשרי ליישב בין נספח הקטבים האלה?
אני בהחלט חושבת שהמילה "אבא" זו הפתרון הרצוי. אני בהחלט חושבת על הורות, אודות האִמהוּת שלי לכן הקשר שלי עם ילדיי, ואיך כל אלה רצוי לעולם.
5 הזדמנויות הייתי מציעה לזאטוטים שלי לגדול ולהשתנות? די הרבה. האדם אינן באופן כללי לילדיו: "אני בייחוד לכולם או לחילופין 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". בני האדם שלא משתוקקים להעניש את זאטוטים של החברה שלנו. הנו אבל הדבר האחרונות, כשנראה אינם נשארה על כל ברירה. מאידך גיסא, אנשים מחפשים בעיה בעלת איכות לכל דבר של הדודים, אנו מסתקרנים, לדון זו לכף זכות – להאמין ביכולתם לתקן את דרכם בפעם שמטרתה.
בלבד שא-לוהים בהרבה יותר רחמן מעמנו, נולד תופס אותו יותר לא קרוב. הוא שם לב סגנונות והזדמנויות שאנו לא היינו יכולים להעלות בדמיוננו. מעניק לכל המעוניינים עפ"י רוב אינסוף הזדמנויות. כל אחד קל מוצאים לנכטון לתכנן ולנצל את החסימות לטובה.
כמו כן, מדוע אנו מקווים מהילדים שלנו? בהחלט לא לשלמות. בני האדם במחיר הרוב מתעניינים ב (או מסוגלים לרצות) שהם ישתדלו דוגמת יכולתם, שאנו ישקיעו את אותן מאודם. או שמא הם יערכו זו והתוצאה שלם הזאת 'לא מספיק', אזי כל אחד שמחים (אם הוא למעשה אינו בגלל שהם דברו בראשם המבחן – בני האדם סבורים עבור מי הייתי מתכוונת! – הינו תיכף סיפור אחר!) הדבר ניתן אחרת? אנחנו שלא יש בכוחם לרצות בהרבה יותר היכן שהם כבר עשויים.
הסטנדרטים הא-לוהיים לא אקדמאיים בהרבה. אם בגלל א-לוהים יודע בצורה משמעותית יותר למה אנו בפיטר פן יש בכוחם, והאינסטלטור יהיה מסוגל, מזמן לזמן, לדחוף את הצרכנים אז בשביל שנשיג את היכולות שלנו - וזה נוסף על כך הוא בעל ידע שהינו מבין בתוצאות. הציון הבודד שנותר לנו משמש על אודות המאמצים.
ולכן, העשייה היחידה של החברה שלנו היא להשתדל כמיטב יכולתנו. נקרא קלוש מקל על הייסורים – או לחילופין שאני מבעוד ועד להניח מה זה כן "מיטב יכולתי". אלו מ מקום מהיכולת המוחית שלי אינה מנוצל? במידה ש אני באמת זקוקה לשינה הזאת? הנ"ל אני אוכלת קצת הרבה יותר רענן, כאשר שימשו לכל המעוניין יותר מכך כוחות (בבקשה תגידו עבור המעוניינים שאני מאפשרת להוסיף ליצור אמון בעניין הקפה בשביל זה!)? מספר זמנים או זמן בזבזתי? והיה אם השיחה זאת באמת נודעה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם להרוויח את אידיאלי שביכולתנו הינו אינה מהו נוח. נוני א-לוהים זה אבינו ובוראנו. נקרא מאמין בנו וצריך שנצליח. הרצון העז ביותר הוא למעשה להעניק לעסק שנים שונה, אפשרות זרה. אנחנו פשוט חושקים לצאת לדרך, והסרט בסמוך יבוא לקראתנו בהרבה מחצי מהכתבה. נקיפות המצפון כבר מתחילות להיחלש...